רגע לפני שהיצור המופלא הזה נכנס לחיינו, עלינו להבין כמה דברים חשובים ולשקול בכבדות ראש האם ארנבון זו חיית המחמד שמתאימה לנו ולמשפחתנו. עלינו להיות קשובים ולשים לב לכל שינוי בהתנהגותו של הארנבון וזה דורש מאיתנו יותר משאבים של זמן וכסף.
ארנבון שחי בתנאים טובים, שמקבל מענה הולם לכל הצרכים שלו (תזונה נכונה, מרחב מחייה מתאים, טיפול וטרינרי כשנדרש) יכול לחיות גם 10 ו-12 שנים וזו התחייבות לטווח ארוך.
בנוסף, יש הוצאה כספית ראשונית יחסית גבוהה והוצאות שבועיות וחודשיות על בסיס קבוע הוצאות אלו עלולות להיות גבוהות יותר לעומת חתול או כלב.
העלות הראשונית מורכבת מ: אוכל שחייב להיות זמין 24/7 (בניגוד לכלב או חתול), ארגז צרכים ומצע, הכנת המתחם בשלל אביזרים ומשחקים, מיגון מסכנות ובדיקה וטרינרית כללית (אוזניים, עיניים, שיניים, פרווה, עור, בטן, טוסיק, משקל וציפורניים) הנדרשת לטובת פתיחת תיק ורישום מצב רפואי התחלתי שחיוני כרקע לייחוס במהלך שארית החיים של הארנבון.
הוצאות שוטפות על מזון: חציר שצריך להיות זמין 24/7, כופתיות, עלים ירוקים.
הוצאות שוטפות אחרות: מצע, משחקים ופינוקים, טיפול וטרינרי בעת הצורך.
תנאי המחיה חייבים להיות אופטימליים על מנת שיחיה באושר.
כלוב: למרות התפיסה הנפוצה, לא מגדלים ארנבון בכלוב וזו חיה שזקוקה למרחב מחייה גדול, בדיוק כמו כלב או חתול. לכן צריך להכין את הבית מראש שלא יהווה סכנה לארנבון ושלא יהיה לו מה להרוס. ארנבונים ידועים בסקרנותם ובצורך הטבעי שלהם לכרסם חפצים, כדי לשייף את השיניים שלהם, ולכן עלולים לכרסם קירות, ספות, נעליים, עציצים, כבלים ומה לא. חשוב למנוע גישה לכל אלו היות והם מסכנים את בריאותו של הארנבון ומזיקים לכיס שלנו.
למה לעולם לא נשתמש בכלוב? ארנבון זו חיה אנרגטית מטבעה והיא אוהבת לרוץ, לקפוץ ולהשתולל במרחב. כלוב הוא שטח קטן וצפוף, המגביל משמעותית את יכולת התנועה של הארנבון.
למעשה, ארנבון שמוחזק בכלוב, נמצא בתוך השירותים שלו 24/7 מה שעלול לגרום ל: נזק בריאותי משאיפת אמוניה (תוצר לוואי בשתן), שרירים רפויים וחלשים כתוצאה מחוסר תנועה, חוסר תנועה יגרום להשמנה ולדיכאון. דיכאון עלול לגרום לתלישת פרווה, הפסקת אכילה ואף מוות.
אז מה הפתרון? אם לא ניתן לייעד לארנבון חדר משלו, הניתן לייצר מתחם מספיק גדול, אך גם מוגן וסגור באמצעות גדר גורים. במתחם נסדר את כלי האוכל והמים, את ארגז הצרכים, את מקום המסתור ואת המשחקים של הארנבון. חשוב שרצפת המתחם תהיה מרופדת, על-מנת למנוע פצעים בכפות הרגליים של הארנבון, שמכוסות בעור ופרווה עדינים שעלולים להינזק כאשר הארנבון דורך שוב ושוב על רצפה קשה. גם כאשר יש מתחם, חשוב לשחרר את הארנבון בבית לפחות ל-5 שעות ביום כך שיוכל לחלץ עצמות ולהתחבר אליכם.
משחקים וחפצים אכילים: בשל סקרנותם הטבעית ונטייתם להפיג שעמום ולשייף שיניים על-ידי כרסום דברים בבית, ניתן לקנות משחקי כרסום העשויים מחומרים טבעיים כגון עץ לא מעובד או סוגי חציר שונים. קרטון חום, נקי מדיו, דבקים או ציפויים, יכול לשמש משחק מעולה ועוזר לשייף שיניים וציפורניים. חשוב לשים לב שהארנבון רק מכרסם את הקרטון ולא בולע אותו ושהוא משאיר אחריו חתיכות ופירורים. אם הארנבון בולע ומעכל את הקרטון, זה עלול לגרום לחסימת מעיים.
עיקור וסירוס:
למקרה שלא ידעתם, ארנבונים מתרבים בקצב מסחרר (אסטרטגיית רבייה מסוג r) והתרבות בתוך המשפחה (באותו השגר) עלולה להביא לפגיעה גנטית קשה עם נטייה למחלות קשות. הגורים שנולדו יוכלו להתרבות בתורם לאחר מספר חודשים בודדים (3-4) מה שיצור עוד עשרות גורים. קצב גידול האוכלוסייה הוא אקספוננציאלי.
מה קורה בטבע? 90% מהפרטים לא ישרדו את שנת החיים הראשונה. לכן, ארנבונים מעמידים צאצאים רבים בתקופת זמן יחסית קצרה, במטרה להבטיח את שימור הגנים שלהם ואת שימור המין שלהם.
נקבה: נקבה מסוגלת להמליט עד 11 המלטות בשנה, ההיריון שלה נמשך 30 ימים והיא ממליטה בממוצע 8 גורים (ויכולה להגיע גם ל-12). למעשה, הנקבה יכולה להיכנס להריון מחדש, עוד בטרם המליטה את השגר הבוגר יותר. בנוסף, לעומת בני אדם, אצל ארנבונים קודם מתרחש הזיווג ורק לאחר מכן מערכת הרבייה הנקבית גורמת לביוץ ולקליטה של הריון. מעל גיל שנתיים, קיים סיכוי של 70% שאצל הנקבה יתפתח סרטן הורמונלי (מערכת הרבייה) ועיקור מוקדם מונע לחלוטין את הסיכוי הזה. אצל נקבה יכול להתפתח מצב של "הריון מדומה" ומומלץ להימנע ממנו על-ידי עיקור בזמן כי מצב כזה מסב לה הרבה סבל. נקבה צעירה מדי שתכנס להריון עלולה להיקלע למצב פיזי ונפשי שלא יאפשר לה לטפל בעצמה או בגורים שלה והריון בגיל מוקדם מדי עלול לגרום למוות בטרם עת של הנקה ולמוות של הגורים.
זכר: כפי שציינו, במטרה להבטיח את קיום המין, הארנבון בטבע יהיה עסוק בזיווג נקבות כל העת. הארנבון המבוית לא צריך להבטיח את קיומו, אבל ההורמונים שלו לא יודעים את זה. לכן, זכר לא מסורס יסבול מהעדר יכולת פריקה ויפתח אגרסיביות כלפי הסובבים אותו, ארנבונים ובני אדם כאחד. הוא יסמן טריטוריה על ידי עשיית צרכים בכל הבית ויתיז שתן על חפצים, ארנבונים ואנשים. בסבירות גבוהה הוא גם יאבד את ההרגל לעשיית צרכים בארגז.
מתי זה הזמן? את הזכר נסרס בגיל 4 חודשים, ואת הנקבה נעקר בגיל 6 חודשים, זאת בהתאם למשקל תקין ובכפוף לאישור הווטרינר המטפל שאין מניעה בריאותית לעשות כן.
איפה נלך? מתן טיפול וטרינרי לארנבונים יעשה רק אצל ווטרינרים המתמחים בטיפול בארנבונים, במרפאות המטפלות בחיות אקזוטיות (ארנבונים, מכרסמים, ציפורים, זוחלים וכדומה).
וטרינר לחיות אקזוטיות הוא וטרינר שעבר הכשרה מיוחדת ומתמחה בזיהוי וטיפול של מחלות סמויות, הליכים כירורגים, הכרת האנטומיה של הארנבון וכדומה.
נדגיש שוב שלארנבון בטבע קיים הצורך להזדווג ולהעמיד צאצאים כל הזמן, אבל רובם חיים רק שנה אחת. ארנבון מבוית יחיה 10-12 שנה והוא לא צריך להבטיח את הישרדות המין שלו. להשאיר את הארנבונים עם הייצר ולקחת מהם את היכולת, מביא לא פחות נזק מאשר התערבות כירורגית.
בנוסף, בישראל קיימים מאות ואולי אלפי ארנבונים יתומים שמחפשים בתים טובים לחיות בהם. ברגע שהחלטנו לגדל ארנבונים ולא מנענו מהם להתרבות, המשכנו לתרום לבעיה.
